בסימן גבורה: בין מדליקי המשואות חרדית בשם פייני סוקניק,שהקימה את עמותת “באשר תלכי” שהפעילה מערך התנדבותי המסייע לנשים חרדיות בתהליך גירושין, זאת בעקבות הקושי שחוותה בגירושין.
פורסמו שמותיהם של מדליקי המשואות: בין מדליקי המשואות חרדית בשם פייני סוקניק, מורה ויועצת חינוכית שהקימה את עמותת “באשר תלכי” שהפעילה מערך התנדבותי המסייע לנשים חרדיות בתהליך גירושין, זאת בעקבות הקושי שחוותה בגירושין.
מי שעוד נבחרה להלדיק היא רונה רמון, אלמנתו של האסטרונאוט הישראלי הראשון אל”מ אילן רמון ז”ל ואמו של סרן אסף רמון ז”ל, תדליק השנה משואה בטקס הדלקת המשואות בערב יום העצמאות בהר הרצל. רמון נבחרה בזכות פעילותה הציבורית התומכת בחינוך וקידום של בני נוער בישראל.
לצדה, כמדי שנה, יתכבדו במעמד עוד 11 מדליקי משואות. כולם נבחרו במסגרת הטקס שיעמוד השנה בסימן הצדעה ל”גבורה אזרחית”. “ייחודה של הגבורה האזרחית היא שאינה מבדילה בין דת, גזע ומין, ומבחנה היחיד הוא נפשו של האדם, ערכיו, אומץ לבו והסיוע לזולת”, אמרה יו”ר ועדת שרים לענייני סמלים וטקסים, מירי רגב.
טקס מדליקי המשואות השנה, יעמוד בסימן הגבורה, הרצל ביטון, נהג האוטובוס שנדקר בפיגוע הדקירה בקו 40 וזינק על המחבל; גבי ברשישת, שעמד בראש הצוות שאיתר את גופתו של אור אסרף ז”ל שנעדר לאחר רעידת האדמה בנפאל.
אבי טויבין, שהציל ממוות את החותרת יסמין פיינגולד שנלכדה תחת סירה שהתהפכה בירקון; ד”ר ענאן פלאח, פעילה ציבורית בולטת להעצמת נשים בישראל; נילי ומויש לוי, שתרמו כליה במשותף לחולים שאינם מכירים.
האב גבריאל נדאף, מהפעילים הבולטים לגיוס נוצרים דוברי ערבית לצה”ל; הלל בראלי, תושבת שדרות בת 17, פעילה חברתית בולטת בעיר שהפעילה מקלטים למען הילדים ועסקה בהתנדבות למען קשישים במהלך מבצע “צוק איתן”.
רותם אלישע, תושבת רמלה בת 18, פעילה חברתית בתחום המאבק בהטרדות.; פייני סוקניק, מורה ויועצת חינוכית שהקימה את עמותת “באשר תלכי” שהפעילה מערך התנדבותי המסייע לנשים חרדיות בתהליך גירושין, זאת בעקבות הקושי שחוותה בגירושיה.
החרדית שנבחרה: פייני סוקניק היא חרדית תושבת ירושלים בת 33, מורה ויועצת חינוכית, מקימה ומנהלת של עמותת “באשר תלכי”. סוקניק, אם לשלושה המשתייכת למגזר החרדי חוותה תהליך גירושין קשה ובעקבות ניסיונה החלה להפעיל מערך התנדבותי המסייע נפשית, חברתית ומשפטית לנשים חרדיות הנמצאות במצב דומה.
היא חשפה את סיפורה האישי בפני סביבתה הקרובה והרחוקה, רתמה לסיוע גופים שונים והתמודדה עם התנגדויות ואף איומים מקרב הסביבה. אף על פי כן המשיכה סוקניק בפועלה מתוך החברה החרדית, תוך חתירה נחושה לסייע לנשים חרדיות ושכנוע של ההנהגה הרבנית במצוקתן.
סוקניק משמשת כאם תומכת לנשים המגיעות לעמותה, חלקן בהסתר, והיא דואגת לכל מחסורן. ההכרה במצוקתן של הנשים חלחלה לחברה החרדית והמודל אותו העמידה אף אומץ בקהילות חרדיות נוספות, בארץ ובעולם.