שירי לרנר – ויינט

בן זוג שמתגרש נחשב פגום במגזר החרדי, ויש לכך השלכה על סיכוייו להינשא בשנית ועל פגיעה באפשרות שידוך לאחיו ואחיותיו. לא אחת גם משפחתו של המבקש להתגרש מתנכרת לו או לה (בדרך כלל היוזמה באה מהאשה). לעיתים תכופות מתגייסת כל משפחתו של הנתבע בתביעת גירושים, בניסיון למנוע את "החרפה" – התערבות שרק מעצימה את הסכסוך

החברה החרדית, שקידשה את נושא הקמת הבית היהודי והבאת ילדים לעולם, מבקשת להפחית עד למינימום את אחוז המתגרשים בקרב אנשיה. מבחינה סטטיסטית מדובר באחוז נמוך ביותר, אם כי מסתמנת בשנים האחרונות עליה הדרגתית באחוז המתגרשים בחברה החרדית.

"יש מסגרות וגופים רבים הדואגים להשכנת שלום בית בין בני הזוג, ופעמים רבות מלאכם נושאת פרי וחיי הנישואים משתקמים. אולם פעמים רבות נעשה 'שלום הבית' באופן מלאכותי, המותיר את אחד, או את שני בני הזוג שבויים בחיי נישואים בהם אינם מעוניינים עוד", אומרת עו"ד ציפי פיק, המתמחה בדיני משפחה ומעמד אישי. "לא אחת מוטחת בבן הזוג המתגרש, ובעיקר בבת הזוג, ההאשמה כאילו בגללו/ה הגיעו בני הזוג לגירושים, ואילו היה/תה מתאמץ/ת יותר היו הנישואים מצליחים".

לדברי עו"ד פיק, הסיבה לכך היא שבן זוג שמתגרש נחשב "סחורה פגומה" במגזר החרדי, ויש לכך השלכה על סיכוייו להינשא בשנית ועל פגיעה באפשרות שידוך לאחיו ואחיותיו. לא אחת גם משפחתו של המבקש/ת להתגרש (בדרך כלל נשים הן אלה שיוזמות את הגירושים) מתנכרת לו/לה. לכן לעיתים תכופות מתגייסת כל משפחתו של הנתבע בתביעת גירושים על מנת למנוע את "החרפה". לדבריה, התערבות זו למעשה אינה תורמת דבר, אלא רק מעצימה את הסכסוך.

סיכוי גדול שפתאום יצוצו פרטים שמפריעים לקשר הזוגי

הסיבות לגירושים בחברה החרדית, לדברי פיק, הן על רקע אי התאמה שאינה ניתנת לגישור. בניגוד לנהוג בחברה החילונית, בני הזוג לא ממש מכירים זה את זה, ואז יש סיכוי גדול יותר לכך שיצוצו פתאום פרטים שמפריעים להצלחת הקשר הזוגי. למשל, גבר שעבר הטרדה מינית כשהיה תלמיד ישיבה, דבר המשפיע על יכולתו לקיים קשר זוגי ועלול להפוך אותו להומוסקסואל.
מחלוקות כספיות גם הן סיבה נפוצה: תנאים כלכליים שנקבעו באירוסים ולא קוימו על ידי אחד הצדדים או שניהם, לרבות נטל הכלכלה השוטפת של המשפחה וחלוקתו בין המשפחות הגרעיניות.
סיבה נוספת היא בעיות מיניות שמסרבים לטפל בהן בטיפול פסיכולוגי או סקסולוגי, אפילו במקרים בהם ניתנה המלצת רבנים לכך, או בעיות נפשיות שדורשות טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי.

פיק מביאה את סיפורה של אלישבע (שם בדוי), אשה חרדית בת פחות מ-30, המתגוררת בצפון הארץ. אלישבע נישאה לשלמה (שם בדוי), בחור הלומד בכולל. הם נישאו בשידוך, מבלי שנפגשו יותר מפעמים ספורות לפני החתונה. התברר לה כבר בסמוך לנישואיה, ששלמה חסר יכולת להביע רגשות, הוא אדם מנוכר ומנותק מהסביבה. הוא לא ניסה ליצור איתה קשר כלשהו, אלא התייחס אליה כזרה. התברר שאין לו צורך בחיי אישות, ולמעשה הוא נישא לאלישבע רק בכדי להשקיט את הלחצים מצד בני משפחתו. למרות העובדה שנולדו להם שני בנים, במהלך הנישואים הם קיימו יחסי מין פעמים ספורות בלבד.

לא חשב שמוטלת עליו חובה לפרנס את ילדיו הקטנים

אלישבע חשבה שאולי לאחר ששלמה יהפוך לאב יחול שיפור, אבל המצב רק התדרדר. שלמה לא חשב שמוטלת עליו חובה לפרנס את ילדיו הקטנים. על אף שהיה רשום כתלמיד כולל, הוא לא למד, אלא בילה את מרבית היום בבטלה. אלישבע יצאה לעבוד במשרד ממשלתי והצליחה מאוד בעבודתה – מה שרק תרם להתנתקותו ממנה ומהילדים. עם הזמן נודע לה שהוא יוצא לעבוד במקומות עבודה מסודרים ומשתכר, אולם הוא לא שינה את נוהגו והמשיך להתעלם מצרכי משפחתו.

ברוב מצוקתה פנתה אלישבע לאמה וסיפרה לה הכל. "איך יכול להיות שלא קיימתם כמעט יחסים, אם יש לכם שני בנים?", הקשתה האם. הכתף הקרה שקיבלה אלישבע מהוריה, והתחושה שטעו בה כאילו היא האשמה, הקשו עליה לכלכל את המשך צעדיה. כעברו זמן הצליחה אלישבע לשכנע את הוריה לתמוך בה במסע הפירוד מבעלה, אולם לא במידה מספקת.

אלישבע פנתה לייעוץ משפטי, והופתעה לגלות כי ביכולתה לכפות על שלמה לקיים את חובותיו כלפיה וכלפי הילדים. בית המשפט לענייני משפחה בצפון הארץ דחה את טענות שלמה כאילו הוא חסר אמצעים ופסק מזונות לילדים בסכום נכבד, וכן פסק שהדירה בה התגוררו בני הזוג תימכר וכל צד יקבל את מחצית תמורתה.

הודיע שיעשה הכל כדי למנוע ממנה להיות אשה חופשית 

אולם המוקש הגדול ביותר בפניו ניצבת אלישבע עד היום הוא עניין הגירושים. שלמה, בהמלצת הרבנים, אינו מוכן לתת גט לאשתו ומותיר אותה בעגינותה זה יותר משלוש שנים. הזוג גר בנפרד, אין ביניהם כל הידברות, אבל שלמה הודיע שיעשה כל שביכולתו על מנת למנוע מאשתו להפוך לאשה חופשית. הוא אפילו הגיש לבין הדין הרבני הצפון הארץ תביעה לשלום בית. בית הדין שמע את טענות הצדדים, מינה מומחה חרדי שייתן חוות דעת בדבר סיכויי בני הזוג לשקם את חייהם המשותפים. למרבה התדהמה ענה המומחה, שפגש את בני הזוג רק פעם אחת, שיש סיכויי לשלום בית.

שלמה לא היה זקוק ליותר. מאז מתן חוות הדעת חלפה יותר משנה. הוא אינו עושה דבר למען שלום בית, אינו רואה כלל את בניו, אך עדיין טוען ל"שלום בית". הוא מתעלם מחובתו לשלם מזונות לילדים, ואלישבע נאלצת לגבות את החוב דרך לשכת ההוצאה לפועל, עניין הגוזל ממנה זמן וגורם, מטבע הדברים, תסכול. באחרונה בכלל נעלמו עקבותיו של שלמה, ואלישבע לא יודעת מה עלה בגורלו. היא חוששת שתישאר בעגינותה עוד שנים ארוכות.

לדברי עו"ד פיק, אלישבע היא קורבן של מערכת המגוננת על בניה שסרחו. את סיפורה מכירים רבים, אולם הם אינם מושיטים לה יד לעזרה ומותירים אותה חסרת אונים. גם המכרים של שלמה אינם מוקיעים את התנהגותו. הוריה של אלישבע כמעט ואינם מתראים עימה, וכשהם נפגשים, מלווים המפגשים בצרימות קשות בשל אי הבנתם את המציאות אליה נקלעה בתם. הם סבורים שאם אלישבע היתה מגיבה אחרת, ניתן היה אולי לעצור את הסחף.

עו"ד ציפי פיק מבהירה כמה דברים לאשה החרדית השוקלת גירושים:
– אינך חייבת להישאר במערכת נישואין הגורמת לך סבל;
– להיות אשה גרושה אין זה אומר שאת אשה פגומה;
– במקרה הצורך אין מנוס מפניה להליכים משפטיים;
– טענת "שלום בית" משמשת פעמים רבות כסות לרצון לסחיטה כספית, או להשתמט מקיום חובות בעלי משמעות כספית.